אני אמכור את אמא שלי

תמורת מנגו.

(אני רוצה מנגו!)

כלא הוא רק ארבעה קירות, אבל...

אני רוצה לקרוא (או לראות סרט טוב) (או לראות סרט בינוני) (או לשחק במחשב).
אני רוצה גלידה, הרים של גלידה בכל הטעמים (או רק שוקולד) (או פונטש בננה) (או במבה אדומה)
אני רוצה לאכול. משהו כבד, משביע, סותם (כמו המולוכיה של סבתא) (או סתם מקדונלדס) (או טוסט עם חמאה).
אני רוצה מיץ פטל (או קולה) (או ספרייט).
אני רוצה לכתוב שבפגישה האחרונה אצל הפסיכיאטרית, בזמן שדיברנו על רמות הריכוז שלי, כל כך השתדלתי שלא להתרכז בדיפלומה שהיתה תלויה עקום על הקיר לשמאלי. הייתי נוכחת בשיחה הזאת. הקשבתי והגבתי וניתחתי את הדברים שנאמרו, ועכשיו הדבר היחידי שזכור לי בבירור הוא הדיפלומה העקומה. זה אומר שהיא צדקה?
אני רוצה לכתוב, אני רוצה לעדכן, אני רוצה שתהיה לי רשימה מסודרת של איך הפלוטין משפיע עלי ולא מסוגלת לנסח משפט ברור אחד. בסוף אני בוהה בקיר. אתמול לא הצלחתי להפסיק לדבר, גם לא כשממש רציתי. היום אני מרגישה נטולת אנרגיות, חסרת מטרה. רוצה כל כך הרבה דברים ולא יודעת מה. ממשיכה לבהות בקיר.

אם הייתה רשומה באמצע היער בבלוג של טאו-טאו

הייתי סוף סוף מצליח לעדכן את הלינק בדף שלי?!